מיכל התקשרה אליי לפני כמה חודשים, קולה היה שברירי ורועד.
היא ביקשה לקבוע פגישה דחופה כי בן זוגה ב- 30 השנים האחרונות הודיעה לה הבוקר, אחרי ה'בוקר טוב' הקבוע שלהם, שהם מתגרשים. בלי לדבר איתה לפני, בלי הכנה, בלי שיחה, פשוט עדכן אותה ונסע לעבודה.
מיכל היא אישה בת 55, גבוהה, נשית, בעלת קריירה מרשימה. כשהיא מתיישבת מולי בפעם הראשונה אני חווה פער גדול בין הדברים שהיא מספרת לי לגבי חייה, הקריירה שהיא בנתה, ההצלחות, הבחירות, תוך כדי גידול 4 ילדים, יצירת קשרים חברתיים, טיולים לבין הישיבה הכפופה שלה, הרופסת, כאילו אין לה עמוד שדרה. אני רוצה להגיד לה תזדקפי, תהיי גאה. אני שותקת.
בפגישות הראשונות עולה המון כאב שמיכל מרגישה לגבי הנטישה של בעלה. היא בוכה המון, אנחנו נותנות לכאב מקום ומאפשרות לו להיות בתוך החדר. בהמשך היא שואלת אותי שוב ושוב:
לָמָּה?
למה זה קרה לי?
למה הוא עזב אותי?
למה דווקא עכשיו?
למה הוא לא דיבר איתי קודם?
למה הוא לא רוצה שנלך לטיפול זוגי?
למה אני סובלת כל כך?
השאלה לָמָּה מובילה אותנו לרוב למחשבות שאין להן תכלית. לכל אחד מאיתנו קורים דברים בחיים שגורמים לנו לכאב וסבל ואין לנו תשובה למה הם קרו. הם פשוט קרו. אנחנו מסתובבים באותם מעגלים ומקבלים את אותן תשובות. מיכל שאלה שוב ושוב לָמָּה כי היא חשבה שאם תהיה לה תשובה כאב הנטישה שהיא לא יכלה לשאת, יפחת. בפועל, התשובות החלקיות שבעלה נתן לה לא עזרו להחלמה שלה. מיכל המשיכה לשאול לָמָּה? והשאלה הזאת השאירה אותה במדינת הקורבנות והאשמה. הוא אשם בכל מה שקרה לה והיא הקורבן המסכן שחייו נהרסו.
לאחר תקופה ששהינו בכאב שאלתי אותה: לְמָה?
לאיזה צורך כל זה קרה?
השאלה הזאת לוקחת אותה למחשבות אחרות, היא מסתכלת על כל מה שקרה מהרגע שבעלה הודיע לה על הפרידה. היא מתחילה לגלות את העצמאות שלה, היא רואה כמה שהיא הייתה תלויה בבעלה כל השנים, הבטחון העצמי שלה מתחזק עם כל בחירה שהיא עושה והיא יכולה לראות כמה שהיא הייתה חסרת ביטחון בתוך הזוגיות ופחדה להשמיע את הקול שלה והרצונות שלה. היא מוכנה להודות שגם היא חשבה על פרידה לאורך השנים, אבל פחדה לדבר על זה, היא בחרה לוותר על עצמה בשביל שקט תעשייתי בבית ועכשיו כל זה קורה כדי שהיא תפסיק לוותר. עכשיו תורה של מיכל לגדול, להיות בקדמת הבמה ולהזדקף.
התהליך של מיכל עדין לא הסתיים, אבל היא בדרך.
היא מוכנה לוותר על הקורבנות ולקחת אחריות על הבחירות שהיא עשתה לאורך השנים אשר הובילו את הזוגיות שלהם לרגע הזה של הפרידה. היא מוכנה לקחת אחריות על ה-100% שלה.
לְמָה הגירושים שלכם קרו?