"אם לא תקראו את הפוסט עד הסוף, אז לא אדבר אתכם לעולם".
נכון שאתם מרגישים התנגדות רק מקריאת המשפט הזה?
בא לכם להגיד, יאללה, לא צריך, שהיא לא תדבר איתי לעולם, למי אכפת.
אף אחד מאיתנו לא אוהב שנותנים לו אולטימטום (התניה) ודוחקים אותו לקיר.
התניות הן חלק ממערכות יחסים, כל הורה מכיר את זה כשהוא אומר לילד שלו "אם לא תעשה שיעורים, אז לא תוכל לראות טלוויזיה" או במערכת יחסים זוגית כשאחד הצדדים זורק לאוויר "אם המצב לא ישתנה, אז אני רוצה להיפרד".
אנשים משתמשים בהתניות בתוך מערכות יחסים כשהם מרגישים שהם איבדו שליטה על המצב, הם מיואשים, מתוסכלים וחסרי אונים שהדברים לא קורים כפי שהם רוצים ואז זורקים לאוויר את משפט הקסם "אם...אז..." ובטוחים שזה יעשה את ההבדל, שהנה עכשיו יקשיבו להם, יעשו מה שהם רוצים ואז יהיה להם יהיה נעים ונוח, אך במציאות קורה בדיוק ההפך.
האדם שהעמידו לו את האולטימטום מרגיש כעס והתנגדות והוא יכול להגיב במספר דרכים: לרצות אותנו (אבל בתוכו להרגיש תסכול גדול על הביטול העצמי שלו), להתנגד, להגיד לנו "כן, כן" ולעשות מה שהוא רוצה, להתנגד, לעשות דווקא או להעמיד לנו אולטימטום בנושא אחר שרגיש אצלנו. בסופו של דבר, הצבת אולטימטום פוגעת במערכת היחסים וגורמת לריחוק בין בני הזוג.
בטיפול זוגי אנחנו לומדים איך להימנע מהצבת אולטימטום בתוך מערכת היחסים הזוגית ובמקומה יוצרים תקשורת מקרבת שיכולה לקדם את הקשר הזוגי.
אולטימטום בחדר הטיפולים:
השבוע פגשתי בקליניקה זוג שנמצא בפרק ב', הם בזוגיות 4 שנים, אוהבים, מחוברים, שמחים ויש איזה ענין אחד שמפריע לקשר ביניהם והוא שהגבר לא מוכן שבת-זוגו תיפגש מידי פעם עם הילדים והגרוש למפגש משותף (בימי הולדת ואירועים מיוחדים). השבוע הוא העמיד לה אולטימטום "אם את נפגשת עם הגרוש והילדים, אז אנחנו נפרדים".
עמוק בתוכו, הוא אינו רוצה להיפרד ממנה, היא אהבת חייו, אבל מתוך תסכול הוא עלה על עץ גבוה שכרגע הוא לא מצליח לרדת ממנו. לצערי, הרבה אנשים נפרדים ככה.
התבוננות
במפגש המשותף שאלתי אותו שאלות שעזרו לו להתבונן פנימה ולהבין מה באמת מפריע לו. לדוגמא: מה הוא מרגיש כשהיא לא מקשיבה לו? (זלזול, חוסר כבוד, שקיפות), מה הוא חש בגוף? (כיווץ, לחץ, חום), האם בת זוגו תמיד חייבת להקשיב לו? האם יש אפשרות שהוא יתפשר בנושא?.
ככל שהתקדמנו גילינו שהוא מקנא במפגשים שיש לאישה עם הגרוש והילדים, עמוק בתוכו הוא הביע כמיהה שיהיו להם יותר מפגשים משותפים עם הילדים של שניהם (עד אותה נקודה זה היה קורה לעיתים רחוקות). הקינאה הטריפה אותו ובמקום לתקשר את הרצון שלו הוא נתן לבת זוגו אולטימטום.
תקשורת
אחרי שהתשובות היו בידיו הוא יכל לתקשר את הכמיהה שלו לבת-זוגו בצורה שהיא יכלה להקשיב. היא הבינה אותו והסכימה ליצור ארוחות משפחתיות מורחבות לעיתים יותר קרובות. הצעד שהיא עשתה לקראתו אפשר לו לשחרר ולהבין שהיא הולכת למפגשים עם הגרוש כי חשוב לה להיות עם הילדים שלה ולתת להם חוויה של משפחה.
התקרבות
הפתיחות המרגשת של שניהם בקליניקה, החשיפה של הרצונות הכי עמוקים וההקשבה אחד לשנייה הובילו לקרבה והעמקת הקשר ביניהם. בנוסף, היכולת להתגבר על המשבר יצרה עבורם תחושת מסוגלות וחוסן זוגי שהנה הם הצליחו לעבור את המשבר ביחד.
באיזה מקרים אתם מציבים אולטימטום לבן.בת הזוג שלכם?
