top of page

איך
לספר לילדים
שאתם נפרדים?

הכנסו לקבלת
הדרכה
חינם

בושה ואשמה אחרי גירושים: ההבדל ביניהם ואיך משתחררים

  • אפרת משולם
  • 5 ביולי
  • זמן קריאה 2 דקות

"אני מתביישת להגיד שאני גרושה"

"אני מרגיש אשם שהחלטתי להתגרש"


אלו משפטים שאני שומעת בקליניקה שוב ושוב מנשים וגברים שחווים בושה ואשמה אחרי גירושים, גם זמן רב אחרי שהגירושים הסתיימו והחיים המשיכו במסלולם. רגשות של בושה ואשמה אחרי גירושים נפוצים מאוד, אבל כשהם נשארים בתוכנו, מתחת לפני השטח, אנחנו לא תמיד שמים לב איך הם ממשיכים ללוות אותנו ולהשפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים, מרגישים ופועלים.


לרוב אנשים ידעו לזהות אם הם מרגישים אשמה או בושה, אבל מה שפחות ברור הוא -

עד כמה ההשפעה של הרגשות האלה שונה – ועד כמה היא עמוקה.


שתי דמויות מצויירות וקצת מצחיקות, נמצאות בחדר נעים ומזמין, כמו קליניקה טיפולית. דמות אחת של המטפלת - עם הגב, הדמות השנייה יושבת על כורסה נוחה , רואים לה את הפנים, היא מרגישה אשמה ובושה  וכתוב לה על החולצה בגדול shame ו- guilt
אישה בתחושת אשמה ובושה בזמן טיפול רגשי

למה חשוב להבין את ההבדל בין בושה לאשמה אחרי גירושים?


כי ההבדל ביניהם הוא קריטי ויכול לשנות לגמרי את החיים שתבנו לעצמכם אחרי הגירושים.

🔹 אשמה אומרת: עשיתי משהו לא בסדר.

🔹 בושה אומרת: אני לא בסדר.


אשמה היא רגש שמתעורר כשאתם עושים משהו שלא תואם את הערכים שלכם.


למשל: כשאמרת מילים שפגעו, כשנפרדת מבלי להסביר עד הסוף, כשלא הצלחת להגן על הילדים כמו שרצית. זו תחושת חרטה על פעולה מסוימת — ואולי אפילו רצון לתקן.


אשמה, כשהיא בריאה, יכולה להוות בסיס לצמיחה רגשית ואישית, היא מצביעה על המצפון שלך, על האחריות האישית, והיא מאפשרת סליחה — גם לאחר וגם לעצמך.



בושה, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי.


היא לא שואלת "מה עשיתי?" אלא "מי אני?"

כשאנחנו מרגישים בושה, אנחנו לא מרגישים שפעלנו לא בסדר, אנחנו מרגישים שאנחנו לא בסדר, זהו רגש עמוק יותר ופוצע יותר שבעצם משקף לנו קול פנימי שמקטין, מכווץ וסוגר.


בבושה הקול הפנימי נשמע כך:

זה לא "עשיתי טעות" אלא "אני טעות",

זה לא "פגעתי בבן הזוג" אלא "אני לא ראויה לאהבה",

זה לא "החלטתי להתגרש" אלא "אני כישלון כי לא הצלחתי להחזיק את הנישואים".


בושה אינה מצביעה על מעשה שצריך תיקון אלא מכווצת אותנו פנימה, משתיקה את הקול, סוגרת את הלב ומותירה אותנו לבד. כשהיא מתיישבת עמוק, היא מתחילה להשפיע על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו: כהורה, כבת.בן זוג, כאדם.



חשוב לדעת


אשמה אפשר לרפא - אבל בושה משתקת.


בושה יכולה ללוות אותנו שנים מבלי שנרגיש, מבלי שנדע לקרוא לה בשם.

היא משבשת את הביטחון העצמי, את תחושת הערך, את היכולת להאמין שיכול להיות אחרת.

היא מקבעת את תחושת ה"אני לא מספיק" ודוחקת כל ניסיון להתקרבות, שינוי או קשר חדש.

היא מצמצמת את התנועה וסוגרת את האפשרות לבקש עזרה.


אז מה עושים כדי לשחרר רגשות של בושה ואשמה אחרי גירושים?


קודם כול – שמים לב.


איזה רגש מלווה אותך מאז הגירושים?

  • האם זה רגש שמצביע על משהו שדורש תיקון – או רגש שמנסה לשכנע אותך שמשהו בך לא ראוי?

  • האם זה רגש שעוזר לך לקחת אחריות – או שהוא מצמצם אותך ומשאיר אותך תקוע.ה?


ההבחנה הזו היא צעד ראשון בריפוי.

כי המקום שבו נמצאת התשובה הוא גם המקום שממנו יכולה להתחיל תנועה.


כשאנחנו מבינים אם מדובר באשמה או בבושה אנחנו יכולים להתחיל לגשת לרגש הזה אחרת.

במקום להילחם בו או להתבייש בעצם קיומו, אפשר להתחיל להקשיב לו: להבין מה הוא מבקש, מה הוא מספר ואיזה צורך פנימי מונח מתחתיו.


גירושים הם פרק לא פשוט, ולפעמים הוא נמשך הרבה מעבר למה שנראה לעין,

אבל רגשות כמו בושה ואשמה אחרי גירושים לא צריכים ללוות אותנו כל החיים.

אפשר ללמוד להקשיב לרגשות, לרכך אותם ואז... לשחרר ולכתוב את הפרק הבא.


שחרור של בושה ואשמה אחרי גירושים הוא תהליך עמוק – אבל הוא לגמרי אפשרי.



1 comentario


ziv yaari
ziv yaari
לפני 6 ימים

פוסט מעניין מאד. מחכים. כתבה לעניין, ברזולוציה גבוהה כדי להצביע ולהבין בדיוק את הנקודה. תודה

Me gusta
bottom of page