אחד מהתפקידים הכי משמעותיים ומאתגרים עבור ילד זה היותו 'ילד הורי'.
זהו תפקיד כבד מאוד עבור ילד ויש לו משמעות גם בחייו הבוגרים.
במאמר הבא אסביר איך זה קורה, מדוע זה מתעצם במשפחות של הורים גרושים ומהי ההשפעה של התפקיד במערכות יחסים בבגרות.
נתחיל מהתחלה, בכל משפחה, לילד יש תפקידים שונים, חלקם תפקידים "טבעיים" שמתפתחים אצל הילד בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא וחלקם תפקידים שהילד מסגל לעצמו בעקבות דינמיקה משפחתית מורכבת. לדוגמא: 'הילד המצחיק' לומד להשתמש בהומור כדי להפיג מתחים ולשמור על אווירה קלילה במשפחה או 'הילד המרדן' שמאתגר את הסמכות ההורית ואת כללי המשפחה.
'ילד הורי' הוא ילד שלוקח על עצמו משימות ואחריות
שבדרך כלל שייכות להורים ואינן תואמות את גילו
מדוע זה קורה במשפחות שבהן ההורים גרושים?
בתקופת הגירושים והרבה פעמים גם שנים אח"כ ההורה נמצא בכאב וקושי גדולים.
משבר הגירושים מקשה על ההורה בתפקוד ההורי וככל שהמשבר גדול יותר, כך התפקוד ההורי מאתגר יותר.
הנה כמה סיבות שמובילות ילד להורים גרושים לתפקד כ'ילד הורי':
1. ריק רגשי: מתוך המצוקה שההורה נמצא בה הוא מתקשה לראות את הצרכים של הילד (לא בכוונה). הילד נכנס למצב של ריק רגשי ובחוויה של "לא רואים אותי" כי אין מי שימלא את הצרכים שלו והוא מבין שהוא צריך להתחיל לדאוג לעצמו ובאופן לא מודע מתחיל להיות ההורה של עצמו.
2. העדר הורה: כאשר אחד ההורים לא נוכח, הילד עשוי למלא את החלל. לדוגמא: מתבגר שנמצא בבית האם ומתפקד כ'גבר' בבית, מחנך את האחים שלו והאם מתייעצת אתו כאילו הוא ההורה השני או נערה שנמצאת בבית אביה והופכת להיות 'עקרת בית' שלוקחת על עצמה את האחריות לניהול הבית.
3. הטלת משימות שאינן תואמות גיל: כהורים גרושים, הרבה פעמים נצטרך את העזרה של הילדים, אנחנו מבקשים מהם לאסוף את אחיהם הקטן מהגן, להכין אוכל, לעשות כביסה וכל מיני מטלות אחרות. בעקרון, לשתף את הילדים במטלות הבית זה דבר חיובי, הרי אנחנו רוצים ילדים עצמאיים, נכון? אבל במקרה של 'ילד הורי' המשימות אשר מוטלות עליו הן רבות מידי ואינן תואמות את גילו. ההורה מספר לעצמו שזה לטובת הילד, אבל בפועל הוא מטיל עליו תפקיד מאוד, מאוד כבד.
4. מתח רגשי: הילד מנסה לייצב את המצב הרגשי במשפחה. במשפחות גרושות הרבה פעמים הילדים הופכים להיות המקור שממנו ההורה שואב כוח, הילד הופך להיות החבר של ההורה, איש הסוד שלו, המעודד שלו, המטפל הרגשי שלו.
5. קשיים כלכליים: הילד לוקח על עצמו אחריות כלכלית ומעורב מידי בעניינים הכספיים.
6. קונפליקט בין ההורים: הילד מתפקד כמתווך או כ"שליח" בין ההורים, ההורים מעבירים דרכו מסרים אחד לשנייה או אפילו כסף, כי ההורים לא מתקשרים ביניהם.
ילד זקוק למבוגר שהוא יוכל להישען עליו ולא להיפך
מה המחיר שהילד משלם עבור היותו 'ילד הורי'?
1. אובדן הילדות: הילד מתבגר מהר מדי ומפספס חוויות ילדות חשובות.
2. עומס רגשי: הילד נושא באחריות רגשית שאינה מתאימה לגילו, מה שעלול להוביל לחרדה ודיכאון.
3. קשיים חברתיים: הילד עלול להתקשות ביצירת קשרים עם בני גילו בשל הבגרות המוקדמת שלו.
4. בעיות בהתפתחות הזהות: הילד עלול להתקשות בפיתוח זהות עצמאית כשהוא עסוק בדאגה לאחרים.
5. קשיים ביחסים עתידיים: בבגרותו, הילד עלול להתקשות ביצירת יחסים בריאים ומאוזנים.
6. הזנחה עצמית: הילד קשוב יותר לצרכים של אחרים מאשר לצרכים של עצמו.
כדי שילד יוכל להתפתח בצורה בריאה חשוב לאפשר לו להתפתח באופן טבעי ובריא, ללא ציפיות או לחצים מוגזמים מצד ההורים.
כיצד מערכות זוגיות בבגרות מושפעות מתפקודו של אדם כ'ילד הורי'?
1. קושי באיזון: 'הילד ההורי' עלול להתקשות למצוא איזון בין עצמאות לתלות ביחסים.
2. נטייה לדאגת יתר: עשוי לקחת אחריות מוגזמת על רווחת בן/בת הזוג.
3. קושי בקבלת תמיכה: התרגל לתת ולא לקבל, מה שעלול להקשות על יצירת יחסים הדדיים.
4. חרדת נטישה: פחד מוגבר מנטישה, שעלול להוביל להתנהגות תובענית או נצמדת.
5. בחירת בני זוג לא מתאימים: נטייה לבחור בני זוג הזקוקים ל"הצלה" או טיפול.
6. קושי בהצבת גבולות: התקשות בהגדרת ושמירת גבולות בריאים במערכת היחסים.
7. ציפיות לא מציאותיות: עשוי לצפות מבן/בת הזוג להתנהג באופן בוגר ואחראי באופן קיצוני.
8. קושי בהבעת צרכים: עלול להתקשות לזהות ולבטא את צרכיו האישיים במערכת היחסים.
דוגמאות לאיך זה יראה בחיים:
- אישה שתפקדה כ'ילדה הורית' בבגרותה עלולה לאבד את היכולת לזהות את הצרכים הפנימיים שלה ואז לבחור בחירות אישיות שהיא לא שלמה איתן או שהן לא טובות עבורה כמו בן זוג לא מתאים, כי היא לא בוחרת מתוך חיבור פנימי עמוק.
- גבר שתפקד בילדות כ'ילד הורי' יכול להפוך במערכות יחסים לגברים ללא עמוד שדרה פנימי, גבר מרצה ושקט שלא מביא את הגבריות שלו לידי ביטוי.
בוגרים אלו יחיו חיים של מרמור, תסכול וכעס על ההורים והחיים בכלל ולא תמיד אפילו ידעו להסביר למה הם כועסים.
_______________
יכול להיות שאתם קוראים את הסעיפים הללו ומגלים שאתם בעצמכם תפקדתם כ'ילדים הוריים' בבית הוריכם. חשוב לי להגיד לכם כי המודעות לדפוסים האלה וטיפול מקצועי יכולים לסייע לכם להתמודד ולשנות את הדפוסים כדי לבנות מערכות יחסים בריאות ומספקות.
_______________
סימנים שיכולים לעזור לכם לזהות האם הילד שלכם הוא 'ילד הורי':
1. אחריות יתר - הילד לוקח על עצמו משימות ביתיות מעבר למצופה לגילו ומראה דאגה מוגזמת לענייני המשפחה (כספים, סידורים, וכו').
2. בגרות רגשית מוקדמת – חי בעולמם של המבוגרים, משתמש בשפה ומושגים שלהם ומגלה הבנה עמוקה למצבים מורכבים שלרוב אינם בתחום העניין של ילדים בגילו.
3. דאגנות כלפי ההורים או האחים- מנסה לנחם או לתמוך רגשית בהורה ולוקח אחריות רבה על אחיו הצעירים.
4. הזנחה עצמית - מזניח את צרכיו האישיים, תחביביו או חבריו לטובת צרכי המשפחה.
5. קושי להירגע ולשחק - מתקשה להתנתק מדאגות ולהתמסר לפעילויות ילדותיות.
6. רגישות יתר למצבי רוח של ההורים – מנסה לעודד, לתמוך ולהשפיע על מצב רוחו של ההורה.
7. תפקיד המתווך - משמש כ"שליח" או מתווך בין ההורים הגרושים.
8. חרדה או דיכאון - מראה סימני מתח, דאגה מתמדת או עצב ללא סיבה נראית לעין.
9. קושי לקבל עזרה - מתעקש לעשות דברים בעצמו גם כשמוצעת לו עזרה.
10. ביקורת עצמית גבוהה -מאשים את עצמו בבעיות משפחתיות או מציב לעצמו סטנדרטים גבוהים מדי.
11. חוסר ספונטניות - תמיד מתוכנן ומאורגן, מתקשה להתמודד עם שינויים פתאומיים.
12. קושי בהבעת רגשות - מתקשה לבטא כעס, עצב או תסכול באופן בריא.
13. עייפות כרונית - נראה עייף באופן קבוע, אולי בגלל נטילת אחריות יתר.
14. התנהגות מבוגרת מדי בחברת ילדים אחרים - מתקשה להשתלב עם בני גילו, מעדיף חברת מבוגרים.
חשוב לציין שהופעת סימן אחד או שניים אינה מעידה בהכרח על בעיה, אך אם אתם מזהים מספר סימנים או דפוס התנהגות עקבי, כדאי לשקול פנייה לייעוץ מקצועי.
איך אתם יכולים לסייע ולמנוע מהילד שלכם לקחת את התפקיד הזה של 'ילד הורי'?
1. זיהוי מוקדם של התופעה.
2. שיחות פתוחות עם הילד על תפקידו במשפחה.
3. עידוד פעילויות מתאימות לגיל הילד.
4. חיזוק מערכת התמיכה (משפחה מורחבת, יועצים, קבוצות תמיכה) – הילדים לא זקוקים לשמוע מאיתנו כמה קשה לנו וכמה אנחנו מסכנים והחיים קשים (גם אם זה הכי מוצדק). הם לא צריכים לשאת בנטל, זאת האחריות שלנו לטפל בעצמנו ולדאוג למקורות תמיכה שהם אינם הילדים.
5. קבלת החלטות – אנחנו מנהיגים את הבית וכמנהיגים אנחנו אלו שמקבלים את ההחלטות שקשורות לבית ולילדים ופחות מתייעצים איתם כאילו הם היו המבוגר הנוסף בבית.
6. לשחרר אותם רגשית – לתת להם את התחושה שאנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם, אנחנו יכולים להתמודד עם הגעגוע, אנחנו יכולים להתמודד עם הלבד, הם יכולים לחיות את החיים שלהם ולבלות עם חברים. כשילד מרגיש שההורה מאוד זקוק לו הוא יכול לוותר על החיים שלו בשבילנו וזה לא באמת מה שאנחנו רוצים.
7. הדרכת הורים וטיפול לילד ולמשפחה במידת הצורך.
לסיכום, לגדול בתפקיד של 'ילד הורי' זה כבד, כבד מאוד.
עזרו לילד שלכם "להתפטר" מהתפקיד הזה ולקחת עליו את התפקיד שהוא אמור –
פשוט להיות ילד.
コメント